Holy city: between workplace and work of the place
(2015 Hebrew | Israeli Sociology 17(1) : 57-78)
Authors: Noga Shani, Meirav Aharon-Gutman
תקציר: ערי קודש מייצרות מרכזיות דתית ומהוות אבן שואבת מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית. עם הקמתה של מדינת ישראל חל שינוי במעמדן של ערי הקודש שבה והן הפכו לערים פריפריאליות. המושגים היחסיים “מרכז” ו”פריפריה” איבדו מכוחם והפכו למושגים אבסולוטיים, תלויי תרבות, המתארים מציאות עירונית ובה בעת משעתקים אותה. באמצעות מחקר אתנוגרפי עירוני שנערך בקרב חסידות ברסלב בצפת אנו מתעדות את מעמדן של ערי הקודש, שהן בה בעת מרכז רוחני ופריפריה מדינתית. את המורכבות הזאת ניתחנו באמצעות המושג “עבודת המקום”. עבודת המקום, כשהיא מתפרשת כעבודת האל, מחזקת את המקום כמרכז קדוש; בו בזמן היא מגבילה את יכולתם של הפרטים לעבוד בשוק העבודה, ובכך היא מנציחה את מעמדו של מקום כפריפריה מדינתית. באמצעות ניתוח זה אנו מערערות על ההגדרות המקובלות של מרכז ופריפריה ומשרטטות מפת קואורדינטות אחרת, המאפשרת להגדיר מחדש את המושגים מרכז ופריפריה ובכך להשיב להם את כוחם היחסי.